כאשר אנו מגיעים אל חוף הים, נגלה לעינינו המרחב הכחול העצום של הים התיכון. שלל גווני הכחול של הים, המשתלבים עם הכחול של השמיים, יוצרים לנגד עינינו מחזה צבעוני המקדש את הצבע הכחול.
כשנתקרב מעט אל המים ונביט היטב בגווני הכחול של הים, נראה כי צבע המים אינם אחד הם – ישנם חלקים בקרבת החוף שיראו כמעט שקופים, וככל שנעמיק נראה כי צבע המים הופך כהה יותר. אך ייתכן כי תשימו לב שבעומק המים, ישנם חלקים אשר צבועים בגוונים בהירים יותר – גווני תכלת וטורקיז עזים, מה שהופך את חוף גדור בעיני רבים לאחד החופים היפים בישראל בזכות תופעה זו.
התופעה נפוצה מאוד בחוף גדור, הממוקם דרומית לחדרה, בין חוף אולגה לחוף מכמורת. כאשר תצעדו לאורך צוקי החוף, תוכלו להביט מלמעלה בהשתאות על גווני הים המשתנים והמגוונים, ולראות את התופעה בצורה בהירה. צבעם המהפנט של המים תורם גם הוא את חלקו בהגדרת חוף גדור כאחת משמורות הטבע היפות של הים התיכון.
אך בטח כעת אתם שואלים את עצמכם, כיצד ייתכן כי המים משנים את צבעם ככה? מדוע חלקים מסוימים בים נצבעים בצבע כחול עמוק, ולעומתם חלקים אחרים נצבעים בגווני תכלת עזים? למעשה, ישנן מספר סיבות שגורמות למים לקבל גוונים שונים של כחול.
“מה שיותר עמוק יותר כחול” – עומק הים משפיע על צבעו
אם הייתם שואלים מה צבע האוקיינוס, סביר להניח שהייתם עונים כי צבעו כחול. עבור מרבית האוקיינוסים, הימים ומקורות המים בעולם – התשובה שלכם תהיה נכונה. מים טהורים הם צלולים לחלוטין (זאת אומרת, מים ללא מלחים ומיקרואורגניזמים ושלל רכיבים נוספים). אך אם יש כמות מים גדולה, והמים עמוקים מאוד כך שאין השתקפות של קרקעית הים, המים נראים בצבע כחול כהה מאוד.
פיזור קרני האור ובליעת אורכי גל
האוקיינוס כחול מכיוון שהמים סופגים צבעים בחלק האדום של ספקטרום האור. כמו מנסרה, מתקבלים צבעים בחלק הכחול של ספקטרום האור אותם אנחנו רואים מוחזרים מפני הים. האוקיינוס עשוי לקבל גם גוונים ירוקים, אדומים או אחרים כאשר האור מוחזר מחלקיקים במים. רוב האוקיינוס, לעומת זאת, חשוך לחלוטין. כמעט שום אור לא חודר עמוק יותר מ-200 מטר (656 רגל), ושום אור לא חודר עמוק יותר מ-1000 מטר (3,280 רגל).
הסיבה העיקרית בגללה האוקיינוס נראה כחול היא בליעת ופיזור קרני האור. אורכי הגל הכחולים של האור מפוזרים, בדומה לפיזור האור הכחול בשמיים, אך בליעת קרני האור היא גורם משמעותי בהרבה מהפיזור במקרה של מי האוקיינוס הצלולים.
במים, הבליעה חזקה באורך גלי האור האדום וחלשה בארוך גלי האור הכחול, ולכן האור האדום נבלע במהירות באוקיינוס ומשאיר את אורך הגל הכחול. כמעט כל ספקטרום אור השמש החודר לאוקיינוס נבלע, למעט באזור הקרוב מאוד לחוף. אורכי הגל האדומים, הצהובים והירוקים של אור השמש נבלעים על ידי מולקולות מים באוקיינוס. אורכי הגל האדומים, הכתומים, הצהובים והירוקים של האור נבלעים כך שהאור הנותר שאנו רואים מורכב מאורכי גל קצרים יותר המרכיבים את הצבעים הכחולים והסגולים.
חלקיקים במים משפיעים גם כן על צבע המים
החול משנה את צבע הים
אם יש חלקיקים במים, הם יגבירו את פיזור האור – הם מהווים אובייקטים נוספים במרחב אשר שוברים את קרני השמש ומחזירים אותם. באזורי החוף, סחף נהרות ונחלים, והתרוממות חול מהקרקעית (הנגרמת בעקבות גאות ושפל, גלים וסופות), חומרים הנסחפים לים יכולים לשנות את צבעם של מימי החוף הקרובים.
גם הפיטופלנקטון שחקן מפתח במשחק הצבעים!
סוגים מסוימים של חלקיקים (בפרט תאי הפיטופלנקטון, המכונים גם אצות בלשון העם) יכולים להכיל גם חומרים שסופגים אורכי גל מסוימים של אור, מה שמשנה את מאפייניו.
פיטופלנקטון הם צמחים חד-תאיים קטנים מאוד, בדרך כלל קטנים מגודלה של אפונה ולעיתים אף לא נראים לעין. הפיטופלנקטונים מכילים פיגמנט ירוק הנקרא כלורופיל. הכלורופיל מצוי בכל הצמחים (ביבשה ובאוקיינוס) והוא משמש ללכידת אנרגיית השמש. באמצעות תהליך המכונה פוטוסינתזה המונע מהאנרגייה הנקלטת, ממירים הצמחים מים ופחמן דו חמצני לחמצן ולחומר צמחי חדש.
בשל הפיגמנט הירוק הזה, הכלורופיל, פיטופלנקטון סופג את החלקים האדומים והכחולים של ספקטרום האור (עבור ביצוע תהליך הפוטוסינתזה) ומחזיר אור ירוק. במצב כזה, אזורים עם ריכוז גבוה של פיטופלנקטון במי האוקיינוס יופיעו כגוונים מסוימים, מכחול-ירוק לירוק וטורקיז, בהתאם לסוג וצפיפות אוכלוסיית הפיטופלנקטון שם.
אם כן, העיקרון הבסיסי מאחורי היכולת לראות את צבע האוקיינוס מהחלל הוא שככל שיש יותר פיטופלנקטון במים, כך הוא ירוק יותר; ככל שפחות פיטופלנקטון, כך הוא כחול יותר.
צבע הפיטופלנקטון כאינדיקטור משמעותי לבריאות המערכת האקולוגית והערכת המצב האקלימי
על ידי מחקר של צבע האוקיינוס, המדענים יכולים להבין טוב יותר את מערכות הפיטופלנקטון והשפעתן על מערכת כדור הארץ. אורגניזמים קטנים אלה יכולים להשפיע על מערכת בקנה מידה גדול מאוד, עד לכדי השפעה על שינויי אקלים. הפיטופלנקטון מסוגל להוריד משמעותית את רמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה, וכך להוריד את הטמפרטורות הממוצעות.
חוף גדור – המקום לצפות בכל גווני הצבע הכחול
אם תרצו לצפות בעצמכם בפלא הזה שנקרא צבעי הים, תוכלו למצוא כל הגוונים שהים התיכון מסוגל להציע בחוף גדור. בארצנו הקטנטונת מסתתר חוף אחד מופלא, שמלבד צבעי המים המשתנים, תוכלו למצוא בו גם עולם עשיר של בעלי חיים, צוקים עם נוף משגע, ופינות חמד בין הסלעים.
חוף גדור מהווה פנינת טבע ייחודית ומרהיבה, שכן הוא אינו מוכר מאוד בציבור הישראלי, על אף מיקומו המרכזי בשרון – צפונית לחוף מכמורת ודרומית לחוף אולגה שבחדרה. ותיקי החוף עוד קוראים לחוף “החוף הסודי שלהם”. בחוף לא תמצאו סככות הצלה מלאכותיות, או סוכות מציל – החוף אינו מתועש, ולמעשה מהווה את אחד החופים הטבעיים ביותר בארץ.
חוף גדור מוגדר כשמורת טבע, לאור הייחודיות שלו בשלל פרמטרים – הגיאולוגיה, המגוון הביולוגי (צמחים ובעלי חיים) וכמובן היופי המהפנט של המקום. אם תגיעו לשמורה, תוכלו לראות שאופייה הבתולי שונה מאוד מהחופים שמצפונה ומדרומה.
אז איך מגיעים כדי לצפות בפלא הזה?
ניתן להגיע לשמורה בשלוש דרכים עיקריות:
הדרך הראשונה, להחנות את הרכב בחוף אולגה, מול מגדלי וידה, ומשם להתקדם דרומה לכיוון השמורה. ניתן גם לחנות בשכונת אולגה שבחדרה ולהיכנס רגלית מהשמורה – אך יש לציין כי דרך זו כוללת חציית כביש מסוכן ודרכים שאינן מסומנות.
אפשר גם לכתוב בווייז “שמורת גדור”, וכך להגיע דרך כביש עפר לא סלול.
האופציה האחרונה, להגיע דרך חוף מכמורת, להתחיל ללכת צפונה, ולהתחבר לשביל הכחול אשר הולך על רכס הכורכר, על הצוקים. לחילופין, ניתן גם ללכת על החוף (ולא על הצוקים).
אז בפעם הבאה שאתם הולכים לחוף גדור, ורואים את הצבעים היפים של המים, את בעלי החיים ואת הצמחייה השופעת – זכרו שמדובר לא רק בצבעים וצורות. מדובר בעולם שלם של מדע, נסתר וגלוי, אשר יוצר לנגד עינינו את המראות היפים. אז בין אם זה פיטופלנקטון, עומק ים, שבירת קרני האור, או חלקיקים אחרים – יש לנו עולם כחול ויפה לשמור עליו.
מול חוף אולגה בחדרה ייבנו זוג מגדלי יוקרה לדירות מגורים על הים. מגדלי וידה יהוו את גולת הכותרת של רצועת החוף הלבן מול ים התיכון. לבירור פרטים נוספים על VIDA TOWERS פרויקט מגורי היוקרה על הים בחדרה ניתן ליצור קשר כאן.
